מכתב לילדי הספרותי "ירח זורח"

ירח זורח יקר שלי!

ביוני 2012 יצאת לאור - עטוף בניילון ויפה כ״כ, לאור ולחנויות הספרים.

הייתי כ״כ מלאת אהבה ל״ילד״ שלי וקיוויתי כמו אמא מגנה שהלוואי והעולם יאהב אותך כמו שאני אהבתי אותך מהרגע הראשון כשחתכתי לך את ״חבל הטבור״ מפלסטיק לבן שעטף אותך בערמות ערמות בבית הוצאה לאור.

בינתיים כבר עברו 6 חודשים....

ואתה ״ילדי״ , העשוי מנייר וכריכה קשיחה, כבר ביקרת בחנויות הספרים בכל רחבי הארץ, ישבת בגאווה כמו שאמא לימדה אותך על המדף והזמנת ילדים להכיר אותך ולגלות כמה אתה מופלא ומלא קסם.

והילדים אהבו, קנו ורצו לקרוא אותך שוב ושוב.

אפילו הגעת למדינות בחו״ל- הולנד,אנגליה,ארה״ב,אוסטרליה... וגם שם התאהבו בך.

הבאתי אותך לגנים כדי להכיר את הילדים שתמיד שמחים להכיר את הירח הנדיב שאוהב לחלוק ולתת לאחר פיסות של ירח זוהרות לכל מי שזקוק.

בעמותת ״בית איזי שפירא״ קיבלת את הכבוד להיכנס לרשימת הספרים המיוחדים שלהם, באינטרנט קיבלת כמה כתבות מפרגנות ואפילו בזמן מבצע ״עמוד ענן״ נהנית מחיבוק ופרסום ביריד נחשב.

ואני...אני עדיין מאמינה שאתה יכול להיות הרבה יותר מזה...

הרי אתה אומנם רק ספר, אבל עם מסר חשוב שכל אחד לפעמים צריך לזכור אותו...״נתינה לאחר״.

לתת מעצמנו עבור אדם אחר...אפילו בלי תמורה חומרית...רק עבור המילה ״תודה״ .

והלוואי שאוכל להיות אמא טובה ולהביא לך עוד אחים ספרותיים שיעמדו איתך על מדפי הספרים עם המון מסרים ערכיים אחרים שיוכלו להיכנס לעולמם של ילדינו וללמד אותם כבר מגיל צעיר עבור עולם טוב יותר, הרמוני יותר, מכבד יותר....שמח יותר.

אז בהצלחה ״ירח זורח״ קטן שלי...

אוהבת אמא

 

 

חייו של מחבר ספר אחרי שיוצא הספר לאור...

לפני כמעט חודשיים יצא ספרי לעולם.
אחרי 6 חודשים של המתנה, שבהם טיפלתי והתאהבתי בספרי תוך כדי עשייה - סוף סוף הגיע הטלפון הגואל שהציל אותי.
אחרי 6 חודשים ארווווכים כמו תקופת הגלות, עם רגעי שמחה, מתח ובעיקר עשייה - סוף סוף התקשרה הגברת מהוצאת הספרים והודיעה לי שהספרים שלי עומדים מולה ב"המון ערמות".
כמו אמא גאה נסעתי במתח, התרגשות אין סופית וידיעה שסוף סוף הגיע היום שחיכיתי לו.

מהרגע שהספר יצא לעולם אני כל הזמן עובדת במרץ בשביל שה - "תינוק" שלי יגיע לידיים הנכונות, ש"יקשיבו לו" יתנו לו תשומת לב, ש"יבינו אותו"...
שידעו להעריך ספר ילדים שמדבר על ערך כ"כ חשוב –"נתינה לאחר".
המון עבודה, המון תגובות חמות והמון אנשים קונים.
אני לא יודעת איך להסביר לכם מה היא תחושת הסיפוק שיש לסופר כשהוא יודע, שברגע בו נמכר ספרו למישהו... ה"ירח זורח" יהיה אצלו בבית ויקבל מגע חם של ילד והורה, שמבלים יחד ברגעים הנדירים והחשובים כל כך לפני השינה.
 זה מה שמניע אותי ונותן לי "דרייב" להמשיך ולהביא את הספר שלי לעוד ועוד בתים.
שבסופו של דבר יהיו כמה שיותר ילדים, שדרך ספרי ילמדו על נתינה לאחר... בכל הרבדים בחיים שלהם... לחברים, להורים, לפעמים גם לאנשים זרים... ואולי יצליחו להבין שכשאתה נותן לאחר, אתה מקבל משהו שווה אפילו יותר... את תחושת ה"התמלאות" מהנתינה עצמה.

אתמול התקשרה שוב הגברת מההוצאה ובישרה לי: " החנויות רוצות עוד ספרים לסניפים...ולנו לא נשארו יותר במחסן".
אני נושמת עמוק ומבינה שהספר שלי לאחר חודשיים באוויר העולם כבר מבקש לגדול עוד...
רק לפני רגע היה "תינוק" רך ועכשיו הוא כבר מקבל אופי, ורוצה להתחיל ללכת לבד...
איזה אושר - אנשים מבקשים ממנו להכניס רגעי קסם לביתם.

כולי התרגשות... לא יודעת עדיין איך, כמה ומה זה אומר?
אבל יכולה להגיד, שמאז שכתבתי את הסיפור הזה על הירח הנחמד שנותן בכל ערב פיסה קטנה של אור לדמות אחרת,
קרו לי רק דברים טובים בחיי!
אני מבחינה בהרבה יותר אנשים טובים, נותנת ומקבלת בנדיבות.

אני מזמינה אתכם לבדוק את הספר שלי, הוא אמנם נכתב לילדים שלכם, אבל אולי הוא יגרום גם לכם לגלות כמה אתם יכולים לתת ולקבל.

יחד אולי ניצור שינוי קל במדד הנדיבות :)

תודה על זמנכם !

אין נולד סיפור?

כמו רוב האנשים שאני מכירה, גם אני (עד לא מזמן) לא ידעתי,איך באמת סיפור נולד?
איך הרעיון פתאום מגיע לסופר ברגע שהוא לא מוכן והוא לרגע מחבר את כל המילים ביחד לסיפור על הדף....
לי זה קרה....לפני כמה חודשים לאחר יום ארוך בעבודה - בשכר ולאחר מכן עוד חצי יום עבודה מהלב...לילדה שלי. סיפורים ושירים...בא לה תפוח...לקלף תפוח....רוצה מים...למזוג מים... היא רוצה שאספר לה ספר ואני כבר מקבלת ספר על בירכיי כדי שלא אוכל לתרץ לה שום תירוץ מוצלח ואתחיל כבר במלאכת צוות הבידור של יולי...
א.ערב בריאותית (כדי שארגיש יותר טוב עם עצמי כאמא)...
מקלחת ושירים...ואז..סוף סוף יש רגע לשבת בנחת איתה.. לבהות בטלוויזיה שערוץ לפעוטות ברקע, וכל מה שאני מחכה זה שהסרטון הקבוע יסתיים ויגיע כבר דמות הירח ויאמר לכולם "לילה טוב".
אז יולי יודעת שזה גם הזמן שלה ללכת לישון ואני סוף סוף מסיימת את היום שלי ואני יכולה להיות קצת בשביל עצמי..באותו הרגע בזמן שהיא יושבת עלי ולוגמת במהירות את החלב המחומם....מחשבה...
הירח תמיד מחייך כי הוא תמיד נחמד..."למה הוא נחמד?" שאלתי את עצמי..."אולי הוא באמת אומר לכל הילדים לילה טוב רגע לפני שהורה מניח אותו במיטה?
"ואז עלתה לי ״ההארה״, שאולי בגלל זה הוא מתרוקן כל חודש? כי הוא נותן את אורו לאחר?!
אבל בגלל שהוא תמיד כזה הוא נדיב לאחר שסיים להתרוקן הוא מתמלא בתחושה פנימית של אושר שממלאה אותו שוב מחדש כל חודש...
כתבתי את השרבוט הזה מהר מהר על דף הword הראשון שפתחתי במחשב והלכתי לישון...
בבוקר החלטתי לבדוק מה רשמתי אתמול ברגע של עייפות מצטברת..קראתי ועדיין אהבתי את השרבוט.
הרי גם אני ממש כמו כל ההורים - סוג של ירח לילדה שלי?
נותנת ונותנת בלי לעשות חשבון,נהנית לתת למרות שבסוף היום אני ״מרוקנת מכוחות״ ועדיין הרגע הכי קסום ביום שלי הוא הרגע שהילדה שלי נותנת לי חיבוק ונשיקה לפני השינה.
ומשם נולד לי הסיפור... הסיפור שלי.."ירח זורח״.


והיום אני מגישה אותו באהבה גדולה לכל ילד וילדה שרוצים לדעת למה הירח מתרוקן כל חודש מחדש ובעיקר למה הוא חוזר כל פעם להתמלא.
תודה על זמנכם... ואם בפעם הבאה עולה בראשכם רעיון נחמד לסיפור...תכתבו אותו...
אולי מחר הוא יהפוך לרב מכר, ולשם אני מכוונת.


חדוה גבריאל

כוחה של נתינה

תמיד אמרו לי כבר בהיותי ילדה שצריך לחלוק עם ילדים אחרים, לא להתקמצן, לחשוב על האחר.
אבל אז עדיין לא באמת הבנתי למה אני צריכה באמת לחלוק ולעזור לאחר?
הרי הכי חשוב בעולמי הקטן הוא- "אני".
כנערה תמיד דאגתי שלי יהיה טוב גם אם לאחר זה קצת כאב... מה אכפת לי בעצם?
אבל כשגדלתי וחלקתי דירה בת"א עם שותפים, כשעבדתי בעבודות מזדמנות בעבודת צוות וכשנכנסתי למערכת יחסים זוגית הבנתי שלא רק אני בתמונה..יש גם את האחר.
אבל גם אז לא ממש הבנתי שפעולת הנתינה לאחר עושה גם עבורי המון.
רק שהפכתי להיות אמא נפתחה אצלי ההבנה מה היא נתינה ללא גבולות ובלי דרישה לקבל חזרה.
הרי שהגיעה יולי לחיי היא הייתה כמו כל התינוקות - היצור הכי אגואיסטי שיש.
בכתה כשרצתה שאתן לה אוכל, בכתה כשרצתה שאחזיק אותה, בכתה כשרצתה שארדים אותה ואם טיפה התעכבתי היא פשוט בכתה יותר חזק- כי רצתה את זה כאן ועכשיו!
ואז בין פליטות  חלב ולבין עייפות אין סופית הבנתי שכמה שנתתי לה יותר התמלאתי יותר רק מהחיוך הקטן שנתנה לי כשהייתה שבעה או מרוצה.
ואני שוב ושוב בכל יום ביומו נתתי בלי גבול והיא רק נתנה לי חיוך וצחוק שמילא אותי בעוצמות גדולות.
כאשר באמת הבנתי את התחושה האדירה שאני מרגישה רק מפעולת הנתינה ,התחלתי לבדוק האם זה עובד גם לאנשים אחרים חוץ מילדתי(בשר מבשרי), וגיליתי פלא...הנתינה תמיד נותנת לי חזרה תחושה מדהימה.
בהתחלה סתם הייתי עוזרת לזקנה לעלות במעלית כאשר היא פחדה לעלות לבד.. והיא החזירה לי ברכה לבריאות וסוכריה חמוצה כתודה על נדיבותי.
כאשר עזרתי לגברת במונית שירות כאשר היה חסר לה 2 שקלים עבור הנסיעה היא הודתה כאילו לפחות נתתי לה 100 אלף שקל...
כאשר עזרתי לחברה לעבודה לסיים כמה משימות , היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי ושמחה שאני חברה שלה  (ת'אמת..מה יותר כיף מלדעת שמישהו אוהב אותך?)
וכך התמכרתי לתחושה הזו כמו מכורה נרקוטית...
כיום אני מתנדבת בחברת "קו לעובד" (שהם בעצמם התנדבו לעזור לי ללא תרומת כסף כלשהי כאשר הייתי זקוקה למישהו שידאג שאקבל את זכותי מול החברה שעבדתי בה), הקמתי מחדש יחד עם עוד אנשים טובים את פינת החי בקיבוץ בו אני גרה , הקמתי משתלה כדי שאוכל בהמשך לגייס ילדים שיוכלו ללמוד איך מגדלים צמחים ואת העוצמה שיש בטבע ובכלל כל יום ביומו אני פשוט חייבת לעזור למישהו במשהו שהוא זקוק לו באותו הרגע. ואני... מלאה כמו ירח זורח.
ואני מודה בשנה האחרונה אני אדם שמח יותר, אדם מחייך יותר והכי חשוב- מאושרת יותר!
אני ממליצה לכל אחד מכם לנסות מידי פעם להסתכל רגע מסביב, לבדוק אם יש לך אפשרות לעזור למישהו אחר ועם כן- פשוט לקפוץ על ההזדמנות הנהדרת שקיבלת ולתת.
כי זו המתנה הכי טובה שיש לך - לתת לעצמך!

"ירח זורח"- מה הקשר בין הירח לכוחה של נתינה

הספר החדש שלי- "ירח זורח",

(יצירה מבית הוצאת"צמרת")
נותן לקורא ראייה חדשה על הירח הזורח שכולנו רואים בשמים ומבטא את הערך המקסים-"נתינה".

הספר נותן לנו ולילדים ראייה מעניינת, משעשעת ואחרת על תופעה התרוקנות והתמלאות הירח במהלך החודש.

מסופר על ירח השמנמן בשמיים, שנותן כל ערב חלק מאורו הנוצץ למגוון דמויות אשר זקוקות לרגע- לאור קטן, ולכן הוא הולך ומתרוקן.

הוא נותן בנדיבות גדולה כ"כ עד שנשאר חיוך קטן כמו בוטן..(אין יותר מידי מקום מאוזן לאוזן).

וכאשר ילדה קטנה שואלת אותו: "למה אתה נהייה קטן, אתה מרגיש חולה?"
הוא עונה לה בנחת- שהוא מרגיש נפלא , ומעולם לא הרגיש יותר מלא...
מ ב פ נ י ם ! כי מי שנותן בנדיבות מקבל בחזרה כוח להתמלא מחדש.

ספר ילדים שיוכל לתת לילדים מבט חדש על התופעה של הירח הנחמד שמסתכל עלינו ממרום, ולנו ההורים אפשרות להסביר את הקשר, בין נתינה לאחר לבין התחושה הפנימית שמעשה זה נותן לנו.

תיהנו!

*את הספר אפשר למצוא בכל חנויות הספרים המורשות ובמערכת הוצאת "צמרת"